top of page

יהיו עכשיו בוודאי כאלה שירימו גבה וישאלו מה הקשר בין ריפוי בעיסוק ללקויות ראייה?

 ובכן, מעבר לעובדה שישנה אוכלוסיית מטופלים גדולה (בעיקר אחרי פגיעות ראש ושבץ) המופנית לאימון ראייה אצל מרפאים בעיסוק המתמחים בשיקום מחדש של כישורי הראייה שנפגעו, באמצעות אימון מוטורי של העין ולימוד מחדש של יסודות התפיסה החזותית.

פעמים רבות מאוד דווקא המרפאים בעיסוק העוסקים בתחום התפתחות הילד מאתרים את בעיות הראייה אצל ילדים שהופנו לאבחון בריפוי בעיסוק בשל הפרעות ועיכובים התפתחותיים שונים, והם אלו המפנים את ההורים לבירור מקיף.

הילה אהרון יהודה.

במדינת ישראל בדיקת העיניים הראשונית מתבצעת על פי רוב במחלקת התינוקות בבית החולים מייד לאחר הלידה. הבדיקה מכונה "החזר אור" ותפקידה לוודא שאין הפרעה, או עכירות בציר הראיה (כגון קטרקט או גידול). אולם מאחר ולא בכל בתי החולים מבצעים בדיקה זו (הדבר יצוין בטופס השחרור מביה"ח) יש להקפיד לפנות בהקדם לרופא עיניים להשלמת הבדיקה. בנוסף, קיימות עוד שתי בדיקות סקר הנערכות בטיפת חלב בגיל חודש וחצי ובגיל 3 חודשים המיועדות לבחון את תגובת התינוק לגירויים חזותיים.

 

 

המלצת ארגוני הבריאות היא לבצע שלוש בדיקות ראייה עד גיל 6: 

 

 

בדיקה 1- סביב גיל  8 חודשים לאיתור פזילה או עין עצלה, בדיקה המצריכה הרחבת אישונים ולכן מתבצעת אצל רופא עיניים המתמחה בילדים. מאחר ומנח העיניים מתייצב במהלך חצי השנה הראשונה לחיים. העדר טיפול בפזילה מולדת עד גיל שנתיים עשוי לשבש את התפתחות מערכת הראייה באופן משמעותי ולהשפיע בצורה מכרעת על ראייתו של הפעוט בעתיד.

 

 

בדיקה 2- בגיל 3 בדיקה הכוללת חדות ראייה, פזילה ועין עצלה, מתבצעת אצל רופא עיניים כוללת הרחבת אישונים.

 

 

בדיקה 3- בגיל 6 (לפני העליה לכיתה א'), בדיקה זו כוללת חדות ראייה של כל עין בנפרד ושתי העיניים יחד, בדיקת פזילה ובדיקה של כל חלקי העין, כולל קרקעיות העיניים באמצעות הרחבת אישונים. מאחר וידוע כי הפרעת מיקוד יכולה להשפיע על יכולות הלמידה, הריכוז והמוטיבציה של הילד במהלך הלימודים. אבחון בעיות אלו בשלב מוקדם לפני הכניסה למסגרת ביה"ס יכול לחסוך מהילד עוגמת נפש והתמודדות עם בעיות משניות לראייה.  בנוסף, בגיל 6-9 נסגר חלון ההזדמנויות לטיפול בעין עצלה שמסיבות שונות טרם אובחנה עד כה.

 

 

אולם בפועל, בשל אילוצי תקציב של מערכת הבריאות, רבים מהילדים עוברים בדיקת ראייה מקפת רק לקראת העלייה לכיתה א' ולחלקם מתגלה בעיית ראייה לא מאובחנת, אשר למרבה הצער החריפה עם הזמן. חשוב לציין כי רק חלק קטן מהילדים הסובלים מלקויות ראייה אכן מתלוננים על כך, או מראים התנהגות חריגה. בשנת החיים הראשונה, אמורות עייני התינוק להגיע לחדות הראיה המקסימאלית (6/6), לראיית צבעים ולראיית עומק. המידע הראייתי הנקלט דרך עיני הפעוט משפיע על התפתחות הראיה בשנים הראשונות לחייו וכל ליקוי, או פגיעה בראיה גורר תוצאות חמורות ולעיתים אף בלתי הפיכות בשלב מאוחר יותר. פגיעה בראייה בשנים הראשונות, או העדר אבחון וטיפול בתקופה קריטית זאת עשויים להוביל לעיכוב התפתחותי, פגיעה ביכולת הלמידה, הפרעות קשב, דיסלקציה ועוד. לכן חשוב מאוד לבדוק כל ילד, גם אם נדמה לנו כי ראייתו מושלמת.

 

 

 

סימנים מחשידים

בעיות ראייה אצל ילדים ופעוטות אינן פשוטות לזיהוי, בעיקר לעין לא מקצועית. הורים אשר להם ליקוי ראייה צריכים להיות עירניים במיוחד לאור המרכיב התורשתי, אולם גם הורים בעלי ראייה תקינה חשוב שישימו לב לסימנים הבא

 

הילד מכווץ את עיניו בניסיון למקד את הראייה, משפשף רבות את עיניו או ממצמץ.
 

הילד מטה את ראשו, סוגר עין אחת, מכווץ את שרירי הפנים.
 

הילד מקרב באופן קיצוני את הצעצוע או האוכל לעיניו.
 

הילד אינו ממקד מבט בפרצופים.
 

הילד נתקל בחפצים ונופל.
 

הילד מתקרב מאוד לטלוויזיה בעת צפייה.
 

הילד מתלונן על כך שהוא לא רואה טוב מהלוח בכיתה.
 

הורים, גם אם כל המשפחה רואה 6/6, קחו את ילדכם לבדיקות ראייה. הישיבה הממושכת ליד המחשב והטלוויזיה, כמו גם סטטיסטיקת הליקויים הקיימים והמתגלים בשלב מאוחר מחייבת עירנות ובדיקה

הילה אהרון יהודה, קליניקה לריפוי בעיסוק ילדים 054-2225589, קיבוץ הגושרים
bottom of page