top of page

פעמים רבות ילדים מגיעים לאבחון בריפוי בעיסוק עם תלונות שכיחות של הגננת כי הילד מתקשה בהעתקת צורות, בהרכבת פאזל ובבניית דגמים. כמעט בכל הפעמים ההורים סותרים את עמדת הגננת ואומרים: "איך יכול להיות שבבית הילד בונה פאזלים בקלות ואין לו שום בעיה במשחקי לגו, או קוביות". אולם, כשנכנסים לעובי הקורה, מתברר כי לילד יש פאזל מועדף אותו הוא מרכיב בעיניים עצומות, ואכן בקוביות ובלגו הוא מרכיב דברים נפלאים, אך לא ממש לפי דוגמא מוגדרת מראש.

הילה אהרון יהודה



 

בכתבה זו נסקור את כישורי התפיסה החזותית על מרכיביהם השונים, באילו משחקים הם באים לידי ביטוי ואיך כל זה מתקשר לרכישת קריאה.

ובכן....מהי תפיסה חזותית ומדוע היא חשובה כל כך להתפתחותו של הילד?

תפיסה חזותית פירושה האופן בו המוח קולט, מתרגם ומבין את מה שהעין רואה. ראייה תקינה היא הבסיס להתפתחות תקינה של תפיסה חזותית המאפשרת לילד לתפוס מידע תוך התייחסות למרכיבים כגון גודל, כיוון, יחסים מרחביים ושלמות של המידע הנקלט בעיניו.

כישורי התפיסה החזותית, מתפתחים החל מרגע הלידה ומבוססים על התנסויות אין ספור, שראשיתן בניסיונו של התינוק לגעת בחפץ המונח בסביבתו, ובריבוי התנסויות מישושיות חזותיות, המשלבות את חוש המישוש וחוש הראיה. התפתחותה של התפיסה החזותית אינה מבוססת על בשילה בלבד, אלא, גם על כמות ואיכות התרגול לאורך השנים. בגיל 3 לדוגמא, ילד ממוצע יוכל להבחין בין עיגול לריבוע ובין צבעים כמו ירוק ואדום. הוא יוכל להשוות בין צורות דומות, להצביע על צורות על פי בקשה ואפילו לקרוא להן בשם. התפתחותן הטבעית של יכולות אלו נמשכת עד גיל 11 לערך, ולאחר מכן יכולות אלו משתכללות תוך כדי אימון ותרגול. 

התפתחות התפיסה החזותית אמנם מושפעת מאוד מגורמים גנטיים, גיל הילד ומחשיפה לפעילויות המצריכות תפיסה חזותית, אולם מחקרים שונים בתחום, מצביעים על כך שתפיסה חזותית מושפעת מתיווך וניתנת בדרך מסוימת ללמידה. הורה המתווך לילד את המאפיינים התפיסתיים (כיוון, גודל, יחסים מרחביים) תוך כדי פעילות הדורשת הפעלת כישורי תפיסה (כתיבת מספרים, בניית דגמים, הרכבת פאזלים, מציאת פרט מתוך מכלול וכ"ו) עשוי לקדם את יכולת התפיסה של הילד.

מושגי תפיסה חזותית והקשר בין קוביות, פאזלים  וקריאה:

הילד זקוק לכישורי תפיסה חזותית בשלים ומאומנים דיים, כדי שיוכל לרכוש את מיומנות הקריאה:

הבחנה חזותית:
מאפשרת לנו להבחין במאפיינים של הגירוי (צורה, גודל, צבע, מנח ויחס לגירויים אחרים) ולראות הבדלים בין אובייקטים דומים, לדוגמא: ההבחנה בהבדלים בין המילה "גשר" למילה "רגש" , דורשת מהילד להבחין כי אף שהאותיות זהות בשתי המילים אין מדובר באותה מילה מאחר ושינוי מיקום האותיות משנה את משמעות המילה. 

משחקים המפתחים הבחנה חזותית: 
משחקים הדורשים מאתנו למצוא זהויות, מצא את ההבדלים בין שתי התמונות, מצא את יוצא הדופן, מה משובש בתמונה, מה חסר בתמונה, משחקי לוטו, דומינו, פאזלים ועוד. ככל שהקושי גדול יותר רצוי לחזור לשלב בו הראיה נעזרת במישוש, ז"א צורות ומרכיבים בעלי מרקם, צבע, גודל, צורה.

תפיסה מרחבית והבנה עקבית של כיוונים:
צדדיות זו היכולת לדעת ימין ושמאל על גופי ,כשמבקשים ממני להרים יד ימין, אני יודע איזו יד להרים. כיווניות לעומת זאת, זו היכולת לראות ימין ושמאל על אחרים. באמצעות כיווניות הילד מזהה את ההבדל בין ח ל- כ בין ג ל-ז בין 9 ל-6. בקריאה, נדרשת למידה של מיומנות חדשה על הילד לעקוב בעיניו אחרי הכתוב לפניו בצורה שיטתית, אות אחרי אות, בכיוון אחד (בקריאה מימין לשמאל ובחשבון משמאל לימין) בכדי להבין את סדרות הסימנים המרכיבות מילים (למשל ההבדל בין המילה דלי ו- ילד) ומספרים (לדוגמא 12 או 21). ילד אשר מתקשה בתפיסה מרחבית ובהבנת כיוונים, יתקשה גם בציור, כתיבה והעתקה, מבחינת היכולת להתארגן במרחב השורה/דף, ההתייחסות למרווחים, ועיצוב האותיות. בנוסף נצפה גם קשיים בהתמצאות במרחב בחללים גדולים (שטח בי"ס, חזרה הביתה וכ"ו).

משחקים המפתחים את ההבחנה בכיוונים:
עבודה לפי רצף מוגדר באמצעות מדבקות/פטריות/קוביות כך שנוכל לעבוד על הסריקה השיטתית ובניית הרצף (לדוגמא בנה רצף של שתי מדבקות ירוקות אחת אדומה, שתיים ירוקות אחת אדומה וכ"ו), מציאת הצורה בשורה הזהה לזו שבצד ימין, זיהוי תמונות או אותיות לפי סדר מוגדר מראש, משחק בקוביות תוך שימוש במושגי יחס של מעל מתחת מאחור מקדימה מצד ימין ומצד שמאל, ציור על דף לפי הוראה (צייר שמש בפינה הימנית, בית במרכז התמונה, ענן מתחת לשמש וכ"ו) בניית קוביות על פי דגם בה יש ביטוי בתפיסת היחסים והכיוונים, שיחזור של הדרך הביתה מביה"ס תוך ציון נקודות חשובות, ציור של חלל החדר של הילד.

זיכרון חזותי:
הוא היכולת לאחסן מידע חזותי, ז"א לזכור את הדברים שנראו. בקריאה נדרשת לא רק ההבחנה השיטתית של כל אות ואות (מימין לשמאל), אלא גם זכירת הרצף בו האותיות מופיעות.

משחקים המפתחים זיכרון חזותי:
משחק כרטיסיות זיכרון, משחק "מה בתמונה", הנחת 3-4 חפצים או כרטיסיות ממשחק זיכרון אחרי שהילד הסתכל יש להסתיר ולבקש ממנו להיזכר אלו כרטיסיות/חפצים היו (להגדיל את מספר הכרטיסיות/חפצים ככל שיש שיפור), להעלים כרטיסיה אחת מתוך שורת הכרטיסיות ולבקש שהילד יאמר מה חסר, להניח את הכרטיסיות בסדר מסוים ואז לבלגן את הסדר ולבקש ממנו לסדר לפי הסדר המקורי, לשרטט מספר צורות גיאומטריות ואז להפוך את הדף ולבקש מהילד שיצייר מה שזוכר, לבנות דגם קוביות לפני הילד ואז לפרק ולבקש ממנו לבנות את אותו הדגם.

דמות ורקע:
היכולת למצוא אובייקט ברקע עמוס גירויים. כאשר הדמות היא מרכז תשומת הלב והרקע נתפס כשולי ומעורפל ילדים המתקשים למצוא צבע מסוים בקופסת הצבעים, או לאתר צורה בגודל ובצבע מסוים מתוך שלל גירויים, יגלו קושי גם במציאת המילה הנדרשת בדף, במעבר משורה לשורה, במציאת מילים במילון, ובהעתקה מלוח עמוס מילים.

משחקים המפתחים הבחנה בדמות ורקע:
מציאת אובייקט בחלל החדר לפי דרישה (אפשר לעזור בקר/חם), מציאת זוגות של גרביים בערימת הכביסה, מציאת דברים בתוך המקרר, (כל חיפוש של אובייקט לפי דרישה מתוך שלל גירויים מסיחים), הקראת סיפור ובקשה מהילד למצוא חיות/אובייקטים/דמויות, מציאת צורה המסתתרת בתוך ציור או בין צורות מסיחות. 

סגירות צורה:
היכולת להבחין בשלם כשאר ניתנת צורה לא שלמה או תמונה חלקית/חסרה. יכולת זו עוזרת לילד לקרוא ולהבין מהר את הנקרא, משום שהעיניים אינן צריכות לבחון בצורה מבודדת כל אות בכל מילה, ובכך בעצם מתאפשר זיהוי המילה במבט. כמובן שבהתחלה עשויים להיות בילבולים באובייקטים דומים, או מילים דומות (בעיקר מילים עם סיומות או התחלות דומות), אך באופן כללי יכולת זו מסייעת בהסקת מסקנות וחיזוי תוצאות מראש ואף נבחנת במבחנים פסיכוטכניים.

משחקים המפתחים יכולת סגירות צורה:
פאזלים, השלם את הקווים החסרים בצורה, צייר את החצי השני של הצורה, חבר את הנקודות.

במידה ונצפה איחור בהתפתחות תפיסה חזותית, או שקיים חשש לקיומם של קשיי תפיסה חזותית, חשוב לאבחן זאת בריפוי בעיסוק. באמצעות אבחונים מהימנים, תוכל המרפאה בעיסוק לבדוק את מרכיבי התפיסה החזותית בהם עולים קשיים ולדעת באלו מצבים הקשיים באים לידי ביטוי. בהתאם לממצאים, תוכל המרפאה בעיסוק להתאים תוכנית עבודה לפי צרכיו של הילד לשיפור התפקוד החזותי, אם באמצעות בחירת גישות טיפול העוסקות בשיפור מרכיבים תפיסתיים באופן ישיר ואם באמצעות גישות טיפול מפצות העוסקות בשיפור מרכיבים קוגניטיביים, או מוטורים כדי לפצות על קשיי התפיסה. 

 הנכם מוזמנים להיכנס ללינקים בתחום התפישה החזותית ולהשתמש בדפי העבודה המקסימים

הילה אהרון יהודה, קליניקה לריפוי בעיסוק ילדים 054-2225589, קיבוץ הגושרים.

bottom of page