כמה פעמים יוצא לנו לראות את הילד יושב עם הברכיים על הכיסא, או עם רגל תחת הישבן? זז מצד לצד, נעמד, קם הרבה... ואיכשהו תמיד כועסים שישב כבר!! האם יכול להיות שיש קשר גם לעובדה שכמעט בכל ארוחה הכוס נשפכת בטעות, והאוכל תמיד מתפזר לכל עבר?
כשזה קורה בזמן הכנת שיעורי הבית, נדמה, שהוא לא באמת משתדל, מתעצל לכתוב יפה, מתקשה להתרכז....היתכן שזה קשור לאופן שבו הוא יושב?
הילה אהרון יהודה
לא, זה לא תמיד קשור להיפראקטיביות, וגם לא בהכרח קשור להפרעת קשב, בכתבה זו נדבר קצת על ארגונומיה, מה זה אומר, ואיך היא קשורה לקשב, נוחות ובריאות.
כשתינוק נולד, אנחנו ההורים דואגים לרכוש את המזרון האורטופדי הטוב ביותר לגבם, ובעגלה מקפידים שישכבו על משטח ישר עד גיל 4 חודשים ולא רגע אחד לפני. אנו מתאימים להם כיסאות לרכב עם מקדם הבטיחות הגבוה ביותר וגם כיסאות האוכל מותאמים בדיוק לגובהם משקלם ובטיחותם. אולם, החל מגיל 3-4, מרגע שהילד מסתדר בכוחות עצמו, נהיה עצמאי ופחות תלותי, נדמה כי אנו מייחסים פחות חשיבות לגורמים הפיזיים בסביבתו של הילד איתם הוא פועל, משחק, לומד ועובד.
אמנם בשנים האחרונות ישנה יותר מודעות וניכר שיפור בעיצוב הסביבות המיועדות לילדים. אך בואו נודה בכך, חלק ניכר מפעילויותיהם של הילדים בעולם המודרני מותאם בגודלו ובמאפייניו למבוגרים. ולראייה, כמעט בכל בית אוכלים הילדים ליד שולחן האוכל המשפחתי, אשר במרבית המקרים איננו מתאים לגובה הכיסא עליו הם יושבים. גם עמדת המחשב בה יותר ויותר ילדים צעירים מעבירים את זמנם, מעוצבת לשימושם של מבוגרים. את חוסר ההתאמה ניתן לראות אף במסגרות החינוך שלכאורה מיועדות לילדים, באמצעות מערכות ישיבה ועמדות מחשב סטנדרטיות שפעמים רבות מידי אינן תואמות את מידות גופם של הילדים.
לא אחת נטען כי החברה המערבית היא "חברה יושבת". ושלא כבעבר, הן ילדים והן מבוגרים נוטים להעביר זמן ניכר בישיבה. לפיכך, אי התאמה שכזה בין הילד לסביבת העבודה/משחק/מחייה שלו, עשוי להוות גורם מפריע בכל תפקודיו, הפיזיים, הלימודיים, והקוגניטיביים (יכולות קשב). בניגוד למבוגרים, עצמותיו של הילד רכות ונתונות להשפעה רבה, לפיכך ישיבה לקויה מובילה לשינוי ביציבה ולשינויים התפתחותיים אשר ישפיעו על בריאותו של הילד לכל חייו.
יותר ויותר מחקרים מצביעים על עלייה במספר הילדים ובני הנוער הסובלים מצוואר תפוס, כאבים בכתף, בכף היד וכאבי גב תחתון. אין ספק, הישיבה הממושכת טומנת בחובה נזקים בריאותיים, אולם ניתן למנוע אותם באמצעות ארגונומיה וחינוך למודעות של יציבה וישיבה נכונה כאורח חיים בריא
דוגמאות לצורות ישיבה לא נכונות
מהי ארגונומיה???
ארגונומיה היא הנדסת אנוש, ענף מדעי שמטרתו להעניק לאנשים כלים ליצירת סביבת עבודה, חיים ולימודים בריאה ובטוחה. באמצעות ארגונומיה ניתן לעצב את סביבת החיים/עבודה/למידה ולהתאימה ליכולות ומגבלות אנושיות של האדם.
על מנת להוביל את ילדינו לישיבה נוחה, מאורגנת ומארגנת (בזמן האוכל/יצירה/למידה) המאפשרת להם לתפקד בצורה אופטימאלית בסביבתם, תוך שמירה על בריאותם והימנעות מפגיעות הקשורות למאפייני עיסוקם, עלינו להקפיד על מספר דברים בסיסיים.
כללים לישיבה נכונה:
א. רצוי שעמדות העבודה תוכל להתכוונן לפי גובהו של הילד (ניתן לרכוש היום כיסאות ושולחנות מתכווננים).
ב. יש לוודא שהכיסא מותאם לגובהו של הילד:
1. עומק המושב הרצוי, הוא כאורך הירכיים.
2. הישבן צריך להגיע עד עומק מושב הכיסא, מקום בו הגב נתמך במשענת הכיסא.
3. כפות הרגליים חייבות להיות מונחות על הרצפה או על שרפרף (ברכיים בזוית 90-120 מעלות).
4. גב המוטה לפנים, יוצר עומס רב מידי על החוליות, תזכרו את הילד לשבת זקוף.
5. גובה השולחן צריך לאפשר לכיסא להיכנס מתחתיו.
6. מרפקים בגובה השולחן, רצוי שבכיסאות העבודה יהיו משענות למרפקים (עם דגש על כסאות המחשב).
ג. מומלץ לקום ולהימתח בתדירות גבוהה ולא לשבת באותה תנוחה זמן רב מידי.
בישיבה ליד מחשב הקפידו על:
א. מקמו את המסך כך שחלקו העליון יהיה בקו הראייה של הילד.
ב. ודאו שהילד מקליד כאשר המרפקים מצויים בזווית טבעית סביב ה90 מעלות.
ג. מקמו את משטח העכבר בסמיכות למקלדת על מנת לא ליצור עיוות בצוואר, בכתפיים ובגישה אליו.
ד. הורידו עומס מעיניו של הילד על ידי תאורה מספקת ומניעת החזר אור חזק מהמסך.
ה. הגבילו את הזמן שהילד יושב מול מחשב
ההבדל המהותי בינינו המבוגרים לילדינו מבחינת יכולת ההשפעה וההתערבות היא, שילדינו עדיין בשלב של רכישה והטמעה של הרגלים באופן כללי והרגלי עבודה באופן ספציפי. כהורים ומורי דרך תוכלו גם אתם להקנות להם מודעות לעבודה נכונה ולהרגלי עבודה מקדמי בריאות לעתיד.
